#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רט.<br>יציאת עז באפסר. באיזה אופן ומדוע 1) אסור 2) מותר
3) ספק
שלא נפשט? "	"1) בקשירה בעלמא, דילמא שלפא מרישיה מתוך שראשה דק, והיא
מתנתקת לכאן ולכאן כשמושכים אותה, ואתי לאתויי ארבע אמות ברשות הרבים.<br>2) אם תחבו בחקיקת קרן, שאין
חשש שיפול.<br>3) אם תחב לה בזקנה, האם כיון
שאם היא מתנתקת וקופצת אנה ואנה לברוח מידו נתלש שער זקנה ומכאיבה ולכן אין חשש שתפיל או שיש לחשוש שלפעמים רפוי
ויפול ויבוא להוליכו ד' אמות ברה""ר."	שבת נב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רי.
מדוע פרה אדומה שקשרה בעליה במוסרה כשרה והרי פרה נשמרת גם
בלא אחיזה? "	"לרב דאמר ששמירה יתירה היא
משאוי תירץ אביי במוליכה מעיר לעיר ופרש""י דכיון דצריך לאוחזה כשמוליכה לעיר אחרת לאו נטירותא יתירתא אלא
אורחא הוא, ורבא תירץ דשאני פרה אדומה דדמיה יקרים ולכן צריכה לשמירה יתירה, ורבינא תירץ במורדת. כתבו התוס'
(ד""ה קשרה) שיכלו גם לתרץ שזו שיטת חנניה ששמירה יתירה
אינה משאוי."	שבת נב. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ריא.
מה פירוש 1) המשנה כל בעלי השיר יוצאין
בשיר ונמשכין בשיר 2) הברייתא יוצאין כרוכין לימשך?"	"1) רב הונא אמר או יוצאין כרוכין או נמשכין. ופירש רש""י יוצאים כרוכים הרצועה סביב צוארם לנוי. נמשכים שמושכה ברצועה הקבועה בטבעת השיר. והרב פורת (בתוד""ה או ) חלק שלנוי לכו""ע אסור, ופירש כרוכין שאם רוצה הבהמה לברוח יתפסנה בכריכת האפסר ולכן לא הוי משאוי. ושמואל אמר יוצאין נמשכין ואין יוצאין כרוכין. רש""י פירש יוצאין נמשכין כי זו שמירה כדרכה, ואין יוצאין כרוכין דסבר שאין דרך בהמה בנוי. והרב פורת פירש שנמשכין הוה שמירה אבל כרוכין אינה שמירה.<br>2) רש""י פירש כרוכים בריוח שיכול להכניס ידו בין הכרך לצואר או יניח מעט מן החבל שאם באת לברוח ימהר ויאחזנה. והתוס' (ד""ה במתניתא) כתבו דרב הונא יפרש שיש חלל בין אפסר לצואר שהוא נוח לימשך כשירצה, ושמואל יפרש לימשך דוקא, שיש חבל תלוי באפסר."	שבת נב. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ריב.
נאמר במשנה שטובלים את השיר בצואר הבהמה 1) והרי טבעת
בהמה אינה מקבלת טומאה 2) והרי יש חציצה? "	"1) ר' יצחק אמר בבאין מנוי אדם לנוי בהמה. רש""י
פירש שנעשה שיר זה לתכשיט אדם, ובעודו לאדם נטמא, ולאחר טומאתו נתנו לבהמה, וצריך להטבילו מטומאתו הראשונה.
והתוס' (בד""ה בבאין) פירשו דאפילו לאחר שיחדו
לבהמה מקבל טומאה, שאינו עולה מלקבל טומאה מכאן ואילך אלא בשינוי מעשה. ורב יוסף אמר שמקבלת טומאה הואיל ואדם
מושך בהם את הבהמה חשיב ליה כלי תשמיש דאדם.<br>2) ר' אמי תירץ בריתכן, והיינו
שהכה בפטיש עד שנתפשט ונתרחב הנקב סביב סביב. במתניתא תני במחוללין, שמתחילה נעשה חלולין רחבים שיש חלל
בדביקותן."	"שבת נב. - נב:
ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ריג.
באיזה ענין אמר ר' אליעזר שלענין שבת חלוקין ולענין טומאה
שוין 1) בטבעת 2) במחט? "	"1) בטבעת דאצבע שכולה ממתכת שלענין הוצאת שבת יש חילוק
בין יש עליה חותם לשאין עליה חותם אבל לענין טומאה שוות.<br>2) במחט שנגמרה מלאכתה שלימה
ומשויפת מחלודה, שלענין הוצאת שבת יש חילוק בין נקובה שחייב חטאת לאינה נקובה שאינו חייב חטאת אבל לענין טומאה
שוות."	שבת נב:		
